כשמדריך מסיים את תהליך ההכשרה שלו הוא יוצא מתוך חוויה אישית חזקה אותה הוא רוצה להעביר הלאה לתלמידים שלו. הוא יוצא לדרך עם תיק מלא באינפורמציה, ידע פרקטי והרבה רצון טוב. במפגש עם התלמיד מתגלה הפער בין החוויה האישית והאינפורמציה המתודית מההכשרה לבין הצרכים הספציפיים של התלמיד. בצומת הזו מתחיל תהליך הלמידה האמיתי של המדריך ובשבילי- אלה תמיד הרגעים האהובים והמשמעותיים ביותר. איך לגרום לתלמיד להגיע למקום אליו הוא מכוון? אליו אני מכוונת? האם הרעיון הזה יעבוד או אולי אחר? התשובות לשאלות הללו מגיעות רק מתוך התבוננות והקשבה לתלמיד. ללא התלמיד שמלמד אותי מה "עובד" בשבילו, מה מאיר את עיניו, את נפשו ואת גופו- לא אוכל להמשיך ולהתפתח בעצמי, כמדריכה וכמורה.